פסק-דין בתיק ע"ו 35519-11-12

: | גרסת הדפסה
ע"ו
בית המשפט המחוזי חיפה
35519-11-12
2.12.2012
בפני :
ש' ברלינר סגן הנשיאה

- נגד -
:
פלוני
עו"ד גב' רוזנצויט סיוע משפטי
:
הוועדה הפסיכיאטרית ליד בית החולים שער מנשה
עו"ד גב' סרוג'י
פסק-דין

1.         המערער יליד 1983, תושב ירושלים. ביום 27.8.12 הוצאה כלפיו הוראת אשפוז שמכוחה הוא אושפז בבית החולים "עזרת נשים" בירושלים, ובהוראה מוסבר כי "מדובר בחולה הלוקה בסכיזופרניה, שימוש בסמים וקווי אישיות אנטי סוציאלים שנמצא בצו מרפאתי כפוי, בתב"ן דרום. מוכר היטב ... מהחמרות פסיכוטיות המתבטאות באלימות פיזית קשה כלפי בני משפחה, שכנים ואנשי צוות. אושפז בהסכמה בבית חולים הרצוג. בימים האחרונים יש החמרה בולטת במצבו הנפשי. יצא לחופש אך זרק סיגריה בוערת לדירה של קשישים, תקף את אימו בבעיטות ... נעשה אימפולסיבי, פסיכוטי, מאיים בשביתת רעב אם לא משחררים אותו, היום פצע את זרועו עד זוב דם, התנהגותו חסרת שיפוט. ... אלים כלפי עצמו והצוות, עקב כך מסכן את הזולת ואת עצמו סיכון פיזי מיידי, זקוק לאשפוז וטיפול בכפיה."

2.         בהמשך אשפוזו בבית החולים "הרצוג" בירושלים, כותבים הרופאים כי "במהלך האשפוז (היו) שוב אירועי אלימות בלתי צפויים - למשל הכה מטופל אחר והתעמר בו מספר פעמים. במקרה אחר השתתפות בקטטה והכאת מטופל עד זוב דם באפו. לאור אירועים אלה ... התקבלה החלטה להעבירו למחלקה לביטחון מירבי בביה"ח שער מנשה להמשך טיפול שם. ... עמדת המטופל עצמו היא כי האירועים האלימים הם בלתי נשלטים מבחינתו, ולפעמים הוא גם מכחיש וטוען שלא היו אירועים אלימים. בעיקרון, הוא מסכים להעברה ואולם כעת אימו מתנגדת וטוענת בין היתר כי יהיה לה קשה מאד לבקר אותו שם וכי היא צופה שמצבו יחמיר שם."

            ביום 7.11.12 הועבר המערער אל בית החולים "שער מנשה", לשם אשפוזו במחלקה לביטחון מרבי, ועל כך נסב הערעור.

3.         סעיף 32(א) של חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (להלן - החוק) מסדיר את העברתו של חולה מבית חולים אחד למשנהו שלא בהסכמתו, והוא קובע כי "באין הסכמה ... יכריע בדבר הפסיכיאטר המחוזי של המחוז שבו נמצא בית החולים שאליו מבקשים להעביר את החולה". בסיפא נקבע עוד כי "על החלטתו של הפסיכיאטר המחוזי ניתן לערור בפני הוועדה הפסיכיאטרית באותו מחוז".

4.         לאחר שהבקשה להעביר את המערער, חרף אי הסכמתו, מבית החולים בירושלים לבית החולים "שער מנשה", נענתה בחיוב על ידי הפסיכיאטר המחוזי במחוז חיפה, הוא המחוז שבשטחו נמצא בית החולים האמור, ערר המערער על כך בפני הוועדה הפסיכיאטרית שליד בית החולים "שער מנשה", והיא דנה בערר זה ביום 7.11.12.

5.         בבית החולים "הרצוג" טיפלה במערער ד"ר גינת. היא הסבירה לוועדה כי "הסיפור של המערער והאלימות שלו מלווה אותנו לאורך ההיכרות שלנו איתו, מתרחשת אלימות במחלקה ומחוצה לה", וכי ההחמרות במצבו הפסיכוטי של המערער מלוות בהחמרה באלימות. אף שבבית החולים "הרצוג" פועלת מחלקה סגורה, הסבירה הרופאה: "אנחנו לא מסתדרים אתו (עם המערער) במחלקה, הוא לא נתן רק למטופל אחד סטירה, הוא מכה מטופל חסר ישע בשירותים איפה שאין מצלמות". על כך הגיב המערער: "אני מתקשה לשמוע את השקרים האלה אני יוצא החוצה", ואז נמשך הדיון בוועדה שלא בנוכחותו.

            גם הדיון בערעור התקיים בהיעדר המערער, לפי בקשתו. 

6.         בבדיקה בפני הוועדה הייתה הופעתו של המערער מסודרת. המודע צלול. האפקט מגוון ותואם, החשיבה מאורגנת והוא לא שלל "מעשה אלימות בתוך כדי האשפוז כלפי חולים חסרי ישע. אינו עומד בגבולות המחלקה המטפלת על אף טיפול שמקבל. חסר שיפוט לחומרת מעשיו. ... בוחן מציאות ושיפוטה לקוי."

            הוועדה החליטה לדחות את הערר, ונימקה כי ההעברה נעשית בגלל "אי התאמה בין חומרת מחלתו ומסוכנותו (של המערער) למסגרת המחלקה בבית חולים הרצוג".

7.         המערער מלין על ההחלטה האמורה. אמו מתגוררת בירושלים, והריחוק הגיאוגרפי  מקשה עליה לבקר את המערער בבית החולים הנוכחי הנמצא בסמוך לעיר חדרה. גם המערער מעדיף להישאר בבית החולים בירושלים, מקום המוכר לו ושבו הורגל לשהות, באשפוזיו שבעבר. באת כוחו מוסיפה וטוענת כי האירוע האלים בו היה המערער מעורב התרחש כחודש ימים לפני ההעברה, ועל כן לא ניתן לקשור בינו לבין ההעברה, שכן אם היו שני אלה קשורים אחד לשני, הייתה ההעברה נעשית בסמוך או מיד לאחר התרחשות האירוע.

8.         עמדת המשיבה היא כי החלטת הוועדה סבירה, שכן לאור האלימות המאפיינת את התנהגותו של המערער, היה זה מן ההכרח להעבירו לבית החולים שער מנשה, בו פועלת מחלקה לביטחון מרבי והוא מתאים יותר מבית החולים בירושלים, להתמודד עם חולים אלימים, כדוגמת המערער.

9.         לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים ועיינתי בחומר שבפני, אני מחליט לדחות את הערעור.

10.        אשפוזו בכפיה של חולה הנפש בבית החולים הוא צעד חמור ומרחיק לכת כשלעצמו. על כן, במהלך האשפוז אין לפגוע מעבר למידה ההכרחית והנדרשת בחירותו ובכבודו של החולה כאדם. ראוי להתחשב, עד כמה שאפשר, ברצונותיו של החולה, בשאיפותיו, ובצרכיו. האשפוז צריך שיתנהל תוך שמירה על אנושיותו של החולה, וביטוי של חמלה כלפיו. התחשבות זו, מטבעה, מוגבלת אל מול המתחייב מעצם כפיית האשפוז והטיפול הנדרש על החולה, ומן המגבלות, כללי ההתנהגות, פרוטוקולים רפואיים ונתונים מערכתיים - ארגוניים הנהוגים והמתחייבים מן הדין ומכללי רפואה מקובלים, בבתי החולים לחולי נפש.

להתחשבות בחולה יש משקל גם באשר להחלטה היכן יאושפז ובאיזו מחלקה, וכן כאשר הפסיכיאטר המחוזי שוקל אם ייענה לבקשת הרופאים להעביר את החולה מבית חולים אחד, לבית חולים אחר. כך במיוחד שעה שהריחוק הגיאוגרפי ממקום מגוריו וממקום מגורי בני משפחתו מכביד עליהם, ועשוי ליצור קושי בהגעתם לבקר את החולה, דבר העלול להביא להכבדה בתהליך החלמתו ובתרומה לשיקומו.  שיקול נוסף הצריך לעניין נסב על הצורך בהגנה על שלומם של חולים אחרים, העשויים להיפגע מאלימותו של החולה המועבר. לכך יש משקל נכבד במערך שיקולי ההחלטה בנוגע להעברה.

            זו היא החלטה מקצועית של הגורמים האחראים במערך הרפואי המטפל בחולי הנפש, ובתור שכזו, בית המשפט לא יתערב בהחלטתם אלא במקרים חריגים. כך, למשל, ניתן להעריך כי התערבות כזו עשויה לבוא בחשבון כאשר ההעברה של החולה למוסד מרוחק גיאוגרפית או כזה שהתנאים בו קשים, נעשית כצעד של ענישה כלפי החולה.

11.        בענייננו, מדובר בחולה שהאלימות מהווה קו מאפיין של התנהגותו, והוא חוזר להתנהג באלימות שוב ושוב, כשמחמיר מצבו. על מנת לטפל כראוי בחולה, צריך כי הוא יאושפז במחלקה המתאימה המסוגלת, מחד, להעניק לו את הטיפול הראוי, ומאידך, תוכל להתמודד עם הבעיות הכרוכות באשפוזו ובהימצאותו במחלקה, תוך הגנה על מהלך החיים התקין, עד כמה שאפשר, של שאר החולים. ההחלטה לגבי המערער נראית סבירה, אף נדרשת, כתוצאה מהתנהגותו של המערער השרוי במצב פסיכוטי, ובהתחשב במסקנה הבלתי נמנעת, כי טרם הושגה בקשר אליו הטבה יציבה אשר תביא להערכה כי בעתיד הקרוב יחול שינוי של ממש לטובה בהתנהגותו.

            לפיכך, ריחוק הזמן בין האירוע האלים המסוים עליו נסמכת באת כוח המערער כאשר הוא פגע בחולה אחר, לבין העברתו לבית החולים שער מנשה, אין בו כדי לשלול את סבירות ההחלטה.

12.        לאור כל האמור, אף אם היה ראוי כי הוועדה תפרט יותר את הנימוקים להחלטתה, הערעור נדחה.

ניתן היום,  י"ח כסלו תשע"ג, 02 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>